מפרי עטו > מכתבים

 

6.3.1971

אמא אבא ואבי היקרים
צהריים עכשיו, כולם ישנים את שנת שבת בצהריים, ואני חפשי לכתוב. נורא חבל לי שלא יכולתי לבוא הביתה לשבת אבל מה לעשות? זהו זה . אין ברירה. צריכים להשתלב בצבא ולציית להוראות אפילו עם זה קצת קשה.
כללית אני ממשיך להרגיש טוב, בעיקר משום ששבת היום ואסור להריץ אותנו ואו לטרטר ולעשות כל מיני דברים שלא נעימים ......
המחנה כולו שקוע בפעילות ספורטיבית  בדרך כלל . היום היה לי אימון כדור יד מפני שאני בנבחרת הפלוגה וזה דווקא נעים לשחק לצד הקצינים ולדבר איתם בלי רשמיות וטקסיות (תוך הקפדה על כבוד צבאי כמובן)......
מה שלום אבי ? יש לו הרבה בחינות? אני מקווה שהוא מתנהג בסדר ולא עושה צרות , מפני שאם הוא עושה צרות  אז אבי , אני מגיע הביתה ולא אמסור לך את ההפתעה שאני  מכין לך כאן.
אני מקווה שכולם בסדר . אשתדל לכתוב שוב ביום שני...מסרו בשמי ד"ש ליוסי ורותי...שינסו להשיג את הכתובות של אלי ובתיה כדי שאוכל לכתוב גם להם.


רוני

Tivonet